כסף משנה על משנה תורה, הלכות דעות ה׳:י״ג

מהדורה: תורת אמת 363

מקור משנה תורה, הלכות דעות ה׳:י״ג
13 מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה. אוֹמֵר עַל לָאו לָאו וְעַל הֵן הֵן. מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן וְנוֹתֵן וּמְוַתֵּר לַאֲחֵרִים כְּשֶׁיִּקַּח מֵהֶן וְלֹא יְדַקְדֵּק עֲלֵיהֶן. וְנוֹתֵן דְּמֵי הַמִּקָּח לְאַלְתַּר וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה לֹא עָרֵב וְלֹא קַבְּלָן וְלֹא יָבוֹא בְּהַרְשָׁאָה. אֵינוֹ מְחַיֵּב עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי מִקָּח וּמִמְכָּר בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא חִיְּבָה אוֹתוֹ תּוֹרָה. כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ וְלֹא יְשַׁנֵּהוּ. וְאִם נִתְחַיְּבוּ לוֹ אֲחֵרִים בַּדִּין מַאֲרִיךְ וּמוֹחֵל לָהֶן וּמַלְוֶה וְחוֹנֵן. וְלֹא יֵרֵד לְתוֹךְ אֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ. וְלֹא יָצֵר לְאָדָם לְעוֹלָם בְּחַיָּיו. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר יִהְיֶה מִן הַנִּרְדָּפִים וְלֹא מִן הָרוֹדְפִים מִן הַנֶּעֱלָבִים וְלֹא מִן הָעוֹלְבִים. וְאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר:
פירוש כסף משנה על משנה תורה, הלכות דעות ה׳:י״ג
13 משא ומתן של ת"ח באמונה. בסוף יומא דף פ"ו:
14 מדקדק על עצמו בחשבון וכו' ונותן דמי המקח לאלתר. סוף יומא שם היכי דמי חילול השם כגון דשקילנא בישרא ולא יהיבנא דמי לאלתר:
15 ואינו נעשה לא ערב וכו' ולא יבא בהרשאה. דאמרינן פ' שבועת העדות שבועות דף ל״א ואשר לא טוב עשה זה הבא בהרשאה. וכבר נתבאר בפ״ג מהלכות שלוחין אימתי שפיר דמי למיתי בהרשאה:
16 מחייב עצמו בדברי מקח וממכר וכו'. מצאתי כתוב שיש נוסחא אחרת שכתוב בה אינו מחייב עצמו והיא יותר נכונה:
17 ולא ירד לתוך אומנות חבירו. דאמרינן בסוף הנשרפין סנהדרין פ"א דהא דאמר יחזקאל ואת אשת רעהו לא טמא היינו שלא ירד לתוך אומנות חבירו:
18 כללו של דבר יהיה מן הנרדפים וכו'. בסוף החובל בבא קמא צ"ג:
19 מן הנעלבים וכו'. ברייתא בפרק שני דיומא דף כ' ופרק השולח גיטין ל"ו: